לפחות כל שאר הסימפטומים של המחלה שלי נעלמו
אם מקודם אמרתי שלהיות בשקט זה לפעמים נחמד, כי אני מצטיירת כאדם נחמד יותר - אשר מקשיב ולא מקשקש כל הזמן, הרי שזה לא בדיוק נכון. טיבו של האדם המקשיב הוא ביכולתו לשאול. ואני לא יכולה לשאול כלום!!!
אתמול השתפרה לי ההרגשה הכללית פתאום, הרגשתי שאני בן אדם בריא, לקחתי איתי עוד 3 חבר'ה ויצאנו לשכונה שנקראית "ליטל אינדיאה" לראות את החגיגה Thaipusam
 |
| From Singapore 2011 |
תקראו על זה בויקיפדיה, לא הבנתי באמת מה הם חוגגים, אבל הרעיון הוא כזה: המשתתפים באירוע הם גברים, שנכנסים כנראה לאיזשהו טראנס דתי, מחוררים את גופם במיני קרסים ומחטים, ואם זה לא מספיק, גם סוחבים על עצמם איזו קונסטרוקציה ענקית שגם היא מחוברת הישר לעור שלהם. וככה הם הולכים להם בדרך המוגדרת בתוך הכבישים הציבוריים, ואיתם הולכים כל ההודים, עם המון רעשנים, מוזיקה הינדית. את המסע הם מסיימים במקדש, ושם מורידים מהם את כל הפירסינג.
הנה אחד המשתתפים לפני:
 |
| From Singapore 2011 |
לא יודעת איך, אבל אין דם בכלל! האבקה הזאת כנראה מחטאת?
בקיצור, היום סבבה, והיה לי קצת קול, ולא הפסקתי לקשקש, ואז השתעלתי כל הלילה
 |
| From Singapore 2011 |
אז כרגע הבלוג הזה שלי + שיעורי הבית שצריך לעשות זאת הדרך היחידה שלי להתבטא.
שמרו על עצמכם
כשאת כותבת את זה פה הכל נשמע ממש ממש פשוט...
ReplyDelete:)
לא הבנתי, מה קשה?
ReplyDelete