החיים בקמפוס אינטנסיביים מאוד, הלימודים מעניינים (לפחות אלו בימים הראשונים), והם שונים מכל דבר שהיכרתי.
יכול להיות שככה נהוג ללמד בבתי ספר לעסקים, אני לא מכירה את הקונספט.
ההרצאה מאוד אינטראקטיבית. במהלך השיעור הפרופסור שואל המון שאלות, מתפתחים דיונים סוערים, כי הסטודנטים באים מרקעים שונים ובעלי דעות מנוגדות. לכל סטודנט יש שלט עם שמו ומדינת מוצאו, כך הפרופסור יודע לפנות אליו בכל רגע.
קשה להיות בשיעורים אחרי שכל השבוע הלכת לישון ב-2-3 בגלל המסיבות
ואנחנו מרבים לצאת למסיבות כאן, לא יודעת איך זה יהיה בהמשך, אבל כרגע הגעתי לרוויה. אתמול יצאנו בערב לאכול ושוב סיימנו באיזה בר. לא יכולה כבר להסתכל על כל האלכוהול הזה. והבריטים והגרמנים מסוגלים לכלות את כל הבר, ועדיין להישאר על הרגליים.
אגב רגליים
שלשום נערכה המסיבה הגדולה שבא הסטודנטים הוותיקים (אלו שהתחילו בספטמבר) חוגגים עם אלו החדשים (אנחנו יעני), סה"כ בסביבות 500 סטודנטים + עוד איזה 200+ בני זוג
החגיגות התרחשו בבר לשפת בריכה
הבריכה היתה בגובה הירך, ובאיזשהו שלב התחילו לזרוק לתוכה את החוגגים
לא הבנתי איך אף אחד לא מת מזה, כולם היו שיכורים ושמחים, ואני דרכתי על זכוכית ודיממתי למוות
אמא, אל תדאגי, זה לא היה כזה נורא, פשוט כשיורד דם ואת רטובה, אז זה נראה הרבה מאוד
חזרתי הביתה ומאז אני קצת צולעת
אבל אני אהיה בסדר, מבטיחה!!!
אז למה אני מספרת לכם את הסיפור הזה? כדי שתדעו שגם בחו"ל אני שלומיאלית לא קטנה
שבוע הבא מגיע לבית ספר חייט היישר מוייטנאם, הוא ייקח מאיתנו מדידות ויתפור לנו חליפות עסקים!
תהיה לי חליפת עסקים! אני אהיה אישה חשובה!!!!
ולא, אל תדאגו, זה לא בחינם!
טוב, מכיוון שהיום אני ערנית פחות או יותר, אני הולכת ללמוד קצת (הרבה)
בכל זאת, סטודנטית...
No comments:
Post a Comment