Sep 23, 2012
Sep 16, 2012
השנה החדשה
שנה טובה ומתוקה חבריי
ומשפחתי היקרים. מאחלת לכולכם שהשנה הזאת תעבור בכיף ותהיה רצופה הנאות ורק בשורות
טובות.
ברוסית יש אימרה
"איך שתפגוש את השנה החדשה, כך גם תעביר אותה". אז לעצמי אני רוצה לאחל
שזה ממש, אבל ממש לא יהיה המצב.
את השנה החדשה תכננתי
להעביר בטיסת עסקים ממינכן לדורטמונד. (WTF מינכן אתם
אומרים? לא כתבת רק לפני 4 חודשים שאת בדבלין? על כך בהמשך) שזאת כבר לא בדיוק הצורה
החגיגית והכיפית, ושונה במקצת מישיבה משפחתית סביב שולחן החג. אבל בסדר, אין מה
לעשות, ארבייטן! ראבוטה!
נכון שגם אתם שמעתם
שהרכבות הגרמניות מאוד יעילות ואפשר לסמוך עליהן? אז מסתבר, שכל זה נכון, אלא אם
כן מדובר בנסיעת עסקים. תוך שבועיים שאני כאן בעבודה החדשה (עבודה חדשה, אתם
שואלים? מה הולך פה?), זאת כבר נסיעת עסקים השניה שלי, וזאת בדיוק הפעם השניה
שהרכבות דופקות אותי.
גם הפעם, הרכבת שלי,
זאת שהיתה אמורה לקחת אותי לשדה.... לא הגיעה. כן, מה שאתם קוראים. רכבת לשדה
התעופה לא הגיעה. עמדתי לי בתחנת רכבת פעורת פה וחסרת יכולת לעשות משהו. גם בגרמניה יש חפצים חשודים שגורמים לחסימת צירי תנועה מרכזיים. החפץ החשוד היה לא אחר אלא.... פצצה (
אז איחרתי לטיסה. זה לא
נורא, מחר אני שוב אטוס. אבל בנתיים זה פשוט לא כיף. הצ'ק אין סגור (למרות
שהבורדינג עוד לא התחיל), אין עם מי לדבר, אבל יש איפה לקנות כרטיס חדש תמורת 200
יורו. עכשיו אני בדרך חזרה לעיר (כבר הייתי אמורה לנחות בזמן הזה..), ברכבת – שכן התחילה
לעבוד בנתיים, נוסעת לישון על הספה של חברה שלי. מחר ב6 בבוקר חזרה לשדה..
זה מה שהתחלתי להבין על
בשרי – בגרמניה זה *כואב* להגיע באיחור. איחרת? תשלם. ותשלם בגדול. השעון הוא המלך
פה, הוא תמיד צודק, ואתה תמיד נדפק.
אז בשביל שהשנה הזאת לא
תהיה דומה לאסון הזה, אני רוצה להבטיח חגיגית (חג היום, לא כך?) שאני יותר לא
מאחרת. אף פעם. לא רוצה יותר את העונשים האלה. זהו. מגיעה ב ז מ ן.
*הבהרה לגבי העבודה
החדשה למי שלא עוקב. התפטרתי מגרופון ועברתי לאינפיניאון. עכשיו אני עובדת במינכן
בתור סיניור סטרטיג'יק מרקטינג מנג'ר. 4 מילים שמספקות אותי לחלוטין ואני לא צופה
מעברים נוספים בעתיד הקרוב.
שנה טובה ומתוקה.
ג'ניה. רכבת. מינכן.
Subscribe to:
Posts (Atom)