bonus treck for my loyal readers :)

עדכונים חמימים מהשטח

שלום רב קוראי היקרים!
הסופ"ש הזה מיוחד! יש מעט שיעורי בית ועבודות קבוצתיות, ואנחנו לא נוסעים לשום מקום. נשארים בסינגפור! החלטתי שאחרי כמעט שלושה חודשים בעיר/מדינה הזאת, הגיע הזמן לבדוק מה יש כאן. בנתיים הספקתי לראות את המרינה ביי סנדז, שזה הפלא ההנדסי

לשחק כדורעף בחוף, להסתובב בציינה טאון ובפסטיבל הודי כלשהו, לקפוץ לקניון וזהו.
אז היום יש מלא דברים בתכנית, וכל מה שנשאר זה שגיל יתעורר.

מכיוון שיש לנו חודשיים הפסקה בקיץ, הסטודנטים עסוקים כעת במציאת עבודה לזמן הזה.גם אני נסחפתי בזרם ומגישה כל יום קורות חיים לחברות שונות. ההגשות כוללות קורות חיים רציניים ביותר עם תמונה רצינית ביותר:

בנוסף, לכל הגשה צריך לצרף מתכב, שמדגיש כמה אני מוכשרת, שאין שניה לי, ושהכי כדאי להם לקחת אותי. מכיוון שכל החברות זהות, אך רוצות להיבדל האחת מן השניה, צריך להשקיע לא מעט זמן במציאת ההבדלים כדי לכתוב מכתבים שלא ייראו גנריים מדי, ולהכניס בכל מכתב כזה נופח אישי ורצון בלתי נלאה לעבוד דווקא בחברה הזאת.

אחרי ההגשה, בעזרת השם, מגיע שלב הראיונות, באנגלית. זה קשה, כי זה על דברים שאני לא מכירה. בכל אופן, אם אני אצליח להתקבל, אז יש מצב לא רע שבקיץ הזה תמצאו אותי במוסקבה, עובדת בתור יועצת לחברות נפט וגז. מה, לא מתאים לי? :)

לפני שבוע עבר עלינו פורים. ללא שום קשר למסורת היהודית, אך בסמיכות של יומיים, נערכה תחרות תחפושות בקמפוס. התחרות כללה ריצה בגשם מטורף. כעיקרון, אף בנאדם שפוי לא היה שם על עצמו תחפושת חמה ב-8 בבוקר בשביל לרוץ לקמפוס, שלא לדבר על לעשות את זה בגשם שוטף. אבל הסטודנטים פה לא שפויים, מה גם שהשכרת תחפושות עולה המון כסף (משהו כמו 250 שקל ליום), אז לא חבל?
הנה קצת תמונות בשביל שתראו כמה האנשים פה משקיעים

עוד דבר שקרה לי השבוע, הייתי בבריכה!!! סוף סוף!!!!!!
לא כ"כ התעוררתי להרצאה והיה יום כ"כ יפה, שירדנו לבריכה (לעזאזל, יש פה 4 בריכות מתחת לבית, וזאת הפעם הראשונה שנכנסתי לתוכה), גיל לימד אותי לשחות, זה דיי מצחיק. תוך כדי מאמצי שיכשוך ונסיונות ציפה, עבר לידינו דיקן הפקולטה, הביט בי במבט חשדני, הנהן לשלום והמשיך בדרכו. ואם זה לא היה מספיק, אז אחרי זה גם קיבלתי מייל מהמרצה "מה התירוץ שלך לזה שלא באת".
לעזאזל.
נאלצתי להשלים את השיעור בכיתה אחרת
בנוסף, התחלתי לעבוד על כישורי העמידה על הבמה שלי והתנדבתי אתמול לדבר מול איזה 80 איש בשביל להציג את אינסיאד לסטודנטים פוטנציאליים. גיל גם היה בהצגה הזאת ואמר שעשיתי פדיחות.
טוב, יאללה, ביי חברים יקרים! אנחנו הולכים לראות את סינגפור לפני שיורד עלינו איזה גשם מפתיע!

בייייייי

יומנו של גיל

עדכון מפיו של גיל (שהוא שלח לפני שבוע, ורק עכשיו נזכרתי להוסיף)

וקר טוב,

כבר הרבה זמן שלא כתבתי וזה לא בגלל שאין לי זמן, סתם לא אכפת לי ממכם.
אבל כנראה שהגיע השעה לכתוב עוד מייל.
בין המייל האחרון לעכשיו הספקנו לא מעט, נסענו לפוקט, קפצנו לקופיפי, עשינו באנג'י ואפילו גילינו שהונג קונג זה בסינגפור ושניהם ממש קרובים ליפן!

אז בחופשה שבין הסמסטרים הצלחנו לדחוק טיסה קצרה לפוקט, שם ישנו לילה לפני חופשה עמוסה בדברים טובים.
בבוקר, ככה בשביל להתחיל את היום ויתרנו על הקפה והלכנו על קפיצת באנג'י. ללא ספק, מומלץ! טיפה מלחיץ להיות הלקוחות הראשונים של היום, אלה שתפקידם לבדוק שהכל אשכרה מתפקד, אבל מתגברים.
אפילו קיבלנו טי-שירט ותעודת אומץ!!! (תמונות בפיקסה.)
לאחר ארוחת בוקר קלילה קפצנו על המעבורת לאי פיפי.
רק מהדרך לשם אפשר היה להבין שהולך להיות מגניב. מים תכלת, מלא איים זרוקים באמצע הים, רוב החבר'ה על המעוברת היו חברה צעירים. בקיצור - פצצה.

הגענו לאי ואחרי קצת התבחבשויות מצאנו אפילו מלון (מה שלא הצלחנו כ"כ לסגור כבר בפוקט) ואחרי התרעננות קלה יצאנו לקרוע את האי! אפילו פגשנו חבר'ה מהבית ספר של ג'ניה והצלחנו לנהל שיחה קולחת על פיפי. זה שאנשים עושים, לא האי...
ושוב המלצה חמה ממני, מי שמוצא עצמו בדרום תאילנד ולא טס לפיפי, הפסיד. אי מדהים, נופים מדהימים ואנשים יפים. כמובן שהכל מתועד באלבום תמונות אז תרגישו חופשי לפשפש.

למחרת יצאנו לשייט שנקראה 7 האיים שנאמר לנו שהוא חובה, מאסט, הב טו וכ'ו, אני נוטה להסכים!
אפילו עכבר היבשה ג'נישקה הרגישה כמו דג על הסירה. היה באמת מדליק!

חזרנו מהשיט, קצת שרופים אך ממש מבסוטים, לקחנו לנו באקט (חבר'ה, זה הדבר הכי מגעיל שיש.) שזה בעצם מיני אלכוהול זול בדלי עוד יותר זול של ארגז חול, ויצאנו להסתובב.
אכלנו במסעדה הכי שווה באי, גם זה באלבום.. ומתישהו אפילו הלכנו לישון.
למחרת ג'ניה הגשימה חלום והלכה למסאג' שמן קוקוס מרענן בשביל להרגע לפני הטיסה, זה היא תספר איך היה...
וזהו, חזרה לסינגפור!
בזמן שהותי בתאילנד נדלקתי (שוב...) על קורס צלילה ואני עכשיו מחפש בית ספר במלזיה לעשות בו את הקורס עם כמה חבר'ה מהבית ספר של ג'ניה.

לצערי, הגברת לא יכולה להצטרף אלי למלזיה למירוץ הפורמולה אחת, אז אנחנו נאלצים להתחיל לחפש יעד חדש לחופשה הבאה, אני יודע, קשה..
אז פורים שמח (זה כבר עבר לא?) לכולם, ושבוע טוב!

נשתמע בקרוב!

גיל


לינק לאלבום על תאילנד:
https://picasaweb.google.com/Gil.Klein1/PhuketKohPhiPhi?authkey=Gv1sRgCPflgb3F8sui0AE

P1 is OVER!!!!!! ובתקווה גם עובר

חלף עבר לו הסמסטר הראשון. קשה לקרוא לחודשיים של לימודים סמסטר. פה קוראים לזה פיריאוד, יעני מחזור. אבל איך שלא נקרא לזה, זה נגמר!!!!
שלושה ימים של חמישה מבחנים מטורפים
כן, כמעט כל יום שני מבחנים של 3 שעות כל אחד
המוח נמס לאיטו בתוך הקופסא, השעון מתקתק, ואני לא מבינה אפילו מה שואלים, שלא לדבר על איך לפתור את זה.
באתי מחושלת מהטכניון, שם הביאו לנו מבחנים קשים ביותר בשביל שכולם ייכשלו, ואחרי זה הוסיפו פקטור של 30-40 נקודות, כדי שידעו שהסטודנטים של הטכניון גאונים - שהרי במבחן כ"כ קשה הממוצע הוא 70 :)
פה השיטה קצת שונה. אחרי המבחן מסתכלים על הממוצע, ומי שנמצא 3 סטיות תקן או יותר מהממוצע - נכשל
בגלל זה עושים מבחנים קשים כ"כ, כדי שהממוצע יהיה סביב ה-40 נקודות, ואז אף אחד לא יוכל להיכשל.
אז את עניין הכשלון צריך לבדוק, כשנקבל את הציונים.
אבל למה אני מדברת על המבחנים??? זהו! חופש! ארוך! של 4 ימים!
ביום שני מתחילים מחדש
גיל פינק אותי בחופשה בתאילנד, הוא שם כבר 3 ימים, מכשיר את הקרקע לבואי
הטיסה שלי עוד 6 שעות :))))))

כ"כ הרבה דברים הצטברו במהלך החודש הזה שלא כתבתי, שאני אפילו לא יודעת על מה לשים את האצבע בשביל להתחיל לרשום.
אז קודם כל עברנו דירה מקונדו יוקרתי אחד לקונדו יוקרתי אחר
עכשיו ההליכה לבית ספר התקצרה מ-15 דקות ל-12דקות, לא שווה?
הנה קצת תמונות מהדירה החדשה
זאת הכניסה, ואפשר לראות כאן בן אדם שככל הנראה רצה להיכנס הביתה, ואז תקפה אותו עייפות... נורא הזדהיתי איתו, גם אני התחלתי לישון בכל מקום אפשרי (כיתה, ספריה, מונית)

From INSEAD 2011

זה הסלון

From INSEAD 2011

את חדר השינה אני לא אראה לכם כי שורר שם ברדק לא מהעולם הזה, אבל כשאני אסדר, אשתדל לצלם אותו ולשים באלבום בפיקאסה
בקונדו שאני גרה בו יש אינספור בריכות, מגרש טניס, מדשאות, מקומות מוסדרים בשביל ברבקיו, שומרים בכניסה, בקיצור, מקום של עשירים, כמו שגיל אמר. הנה קצת טעימה מהבריכה הקטנה שאשפר לראות מהחלון:

From INSEAD 2011

עברנו לפני 10 ימים, בול מתי שהתחלנו להתכונן למבחנים. אז גיל עבר לדירה הזאת, ואני עברתי לגור בספריה עם עוד איזה 200 שותפים. כולם פה בהיסטריה חורשים ולא מבינים, שאם כולנו נזרוק זין על הלימודים, הממוצע יירד, אף אחד לא ייכשל וכולם יהיו מבסוטים.
אבל זה לא תופס, ואני גם יודעת למה, כי כבר למדנו קצת מתורת המשחקים. אם אתה מחליט לא ללמוד למבחן, אתה מצפה שכולם גם לא יילמדו למבחן. אבל אתה יודע שאיזה סיני או הודי חרשן במיוחד לא סומך על זה שאתה לא תלמד, ויילך ויחרוש לו בתוך הספריה. ואז אתה, שמבין שכנראה שההודי הזה באמת הולך להכשיל אותך כי הוא ייקבל ציון גבוה, בלית ברירה שם את פעמיך אל אותה הספריה, מתיישב לידו ועוזר לו לפתור תרגילים :)

מה עוד אספר לכם. לפני איזה כמה שבועות נערך באינסיאד השבוע של מסך הברזל - או במילים אחרות, של כל המדינות המזרח-אירופאיות. יש כ-40-50 סטודנטים מהמדינות הנ"ל, ואני גם הצטרפתי לחגיגות. היה מאוד שמח - רקדנו בכיתות, הסתובבנו בתלבושות מסורתיות, שתינו וודקה, עשינו תחרויות שתיה של וודקה שהפרס שלהם היה..... וודקה, בקיצור, אני לא ממש זוכרת מה היה שם :)))))

From INSEAD 2011

שבוע לאומי זה משהו שמתחרש כל שנה, והשנה המדינות הזוכות הן גוש אירופה המערבית (אוסטריה גרמניה ושוויץ), כל אירופה המזרחית כאמור (איזה 10 מדינות), המדינות הלטינו-אמריקאיות, ואז בלי שום קשר,קטנטנה, בודדה ומסכנה - ישראל! אכן, גאווה לאומית.
באפריל נהיה 10 סטודנטים ישראלים בקמפוס (מסך 350 ), והמון אחראיות מוטלת על כתפינו. אני בתור הבחורה היחידה אחראית על קישוטים תחפושות ביגוד וכו'
אז אנחנו מתכננים תחרות מטקות, משחק טריוויה אפל, ארוחת בוקר עם שקשוקה וג'חנון, ארוחת ערב על האש, מסיבה מטורפת עם סקאזי (!!!!), הקרנת סרטים ישראלים ופוסטרים של בר רפאלי :)
תבואו לעזור

טוב, נראה שצריך להתחיל לארוז. השותפות שלי עזבו - אירינה נסעה לאוסטרליה לבקר חברה, אנה נסעה ללונדון, אני אוטוטו מתעופפת לתאילנד, ונראה לי לא נשאר פה ולו סטודנט אחד

בדרך לשדה אעבור בקמפוס, בשביל לראות את הספריה הריקה, מחזה בלתי רגיל.


מקווה לעדכן יותר בזמן הקרוב
אני מאוד מתגעגעת לכולכם, ואם אני לא עונה למיילים, אז זה לא מרוע! אני קוראת הכל, תמיד
אבל לא תמיד יש לי זמן לענות :(((

גיל כותב וכותב וכותב כפרע עליו

וקיי,

מכיוון שג'ניה לומדת עד מאוחר, אז את המייל המשותף מהונג קונג (מייל משותף... כמה רומנטי) נכתוב מאוחר יותר, בנתיים, כמה רשמים על סינגפור סטייל בלייזר:

סינגפור במספרים:

1 אלוהינו. המציא את הגוגל MAPS ועוזר לי להגיע לכל חור כאילו לסבתא שלי קוראים מינג קונג.
מספר הפעמים ביום שאני בטוח שילדה מבית ספר יסודי נוהגת בלקסוס בגלל שעוד לא התרגלתי שהכל פה הפוך: 8
5 דולר - או 13 שקל, מחיר מלפפון אחד.
כמעט 2 דולר לליטר בנזין, שזה 5 וחצי שקל בעברית בערך.
הקומה של הדירה החדשה 16. הנוף? 10
מחירה של ארוחה ממוצעת בפוד קורט 4. במסעדה 40.
127 דולר בערך על כל 100 אמריקאי.
מספרי הפעמים שבירכתי הגומל אחרי שהייתי גיבור גדול ודחפתי לפה חופן בוטנים בציפוי וואסבי כימי קטלני: 3.
בערך 5 פעמים ביום אני חושב על רכיבת שטח.
משהו כמו 6 בריכות שונות יש בבניין החדש. הייתי שם כבר 2 פעמים.
בממוצא 6 פעמים אני חושב לעצמי לאיזה צד להסתכל כשאני חוצה את הכביש, 5 פעמים מתוכן אני טועה.
4 מנות של אוכל מקומי הכניעו אותי. מאז שאני פה אני טועם לפני שאני מוסיף חריף.
500 דולר הונג קונגי עלתה לי כוס שמפניה במסיבה בהונג קונג, 12 דקות אחרי זה היינו במעבורת למאקאו.
טיסה לפוקט עלתה לי 0 דולר. לא כולל מיסי נמל...

אז אתם כבר מבינים שהחיים שלי פה קשים..
היום אני אנסה לעבור את הגבול למלזיה שם יש איזה עיר תיירותית שאמורה להיות ממש מדליקה.
אני חייב לקנות משקפת לבריכה, זה לא צחוק, אי אפשר לשחות ככה כמו שצריך, תשאלו אפילו את מייקל פלפס.

ברגעים אלו ממש אני מתכנן גיחה קלה למלזיה, יש גשר בין הארצות וזו נסיעה קצרה יחסית, אומרים שממש נחמד שם ומי אני שלא אנסה בעצמי.

בנוסף, פתחתי אלבום בפיקסה ככה שכולם יוכלו לעקוב מתי שבא להם.
אז שיהיה לכולם המשך יום נעים ונפגש בקרוב עם עוד חוויות מרגשות מהמזרח הקרוב!
גיל