Jenk: May 2011

זהו, תם לו שבוע ישראל, הקהל מתבקש לשבת.

אולי אתם זוכרים שהשתתפתי בשבוע "מסך הברזל", שהוקדש למדינות סובייטיות לשעבר

הפעם יצא לנו לארגן את שבוע ישראל. זה סוג של עונש לא קטן, יש לומר. בזמן ששאר הסטודנטים נוסעים למדינות השכנות, חוגגים במסיבות, מחפשים עבודה ועושים חיים, אנחנו, קומץ הישראלים, כילינו את זמנינו בקמפוס, תו"כ שאנחנו מארגנים את השבוע הכי בלתי נשכח בעולם!

באמת שרפנו על זה כ"כ הרבה זמן יקר, שזה לא ייאמן. היו ימים שחזרנו הביתה ב1 בלילה, כשישבנו ותכננו איך ייראו המיילים או החולצות.

הסטודנטים פה אוהבים לחגוג, אוהבים מאוד להינות, אבל כולם פה מנהלים לעתיד, אז הם גם אוהבים למתוח ביקורת ולהשוות. הישראלים, כפי שאתם ודאי מכירים, סובלים מסינדרום האופנוען, או במילים אחרות, סינדרום הארץ הקטנה, וחשים צורך עז להוכיח לכל העולם שאנחנו הכי טובים. הצלחנו לגייס כמות ענקית של ספונסרים לשבוע הזה, קיבלנו הרבה כסף, ויכולנו לאפשר חגיגות ברמה שונה ממה שכל הסטודנטים מכירים.

השבוע הזה הכיל פי 5 יותר פעילויות מכל שבוע אחר.

התחלנו בלילה של יום ראשון – פיזרנו ברחבי הקמפוס הרבה אפיקומנים, בכיתות, בחדרי לימוד, בתוך המדפסות, אפילו בשירותים! יום למחרת הסדודנטים שבאו לבית הספר מצאו את האפיקומנים (משום מה יש לי חשד שחלק מהמצות האלה עדיין מסתובבות איפשהו בקמפוס), רשמו את השמות שלהם והביאו לנו

רשמנו יפה יפה את השמות של כולם, והתחלנו את המשחק של השבוע הישראלי. המשימה הבאה היתה למצוא את בני המשפחה.. קצת הסבר. לכל סטודנט יש שם. שנתנו לו ההורים.... אה, לכל סטודנט יש תג עם השם שלו, שהוא שם בכל שיעור על השולחן, כך שלמרצה וגם לסטודנטים האחרים תהיה אפשרות לפנות אליו. בשבועות הלאומיים מחליפים את התגים האלה בשמות שמייצגים את אותה המדינה. חילקנו שמות משפחה ישראלים מפורסמים(עופר, פורטמן, כהן, אריסון, טומרקין, בניון וכו'), בצורה כזאת, שהאנשים היו צריכים לחפש את החברים שלהם עם אותו שם משפחה בכל הקמפוס, ומי שמוצא את כל המשפחה (10 אנשים בערך), מקבל נקודות.

השלב השלישי של המשחק היה ה- QUIZRAEL

מסתבר שהוא מאוד קשה, ואף אחד (אפילו הישראלים) לא הצליח לפתור אותו. את השאלות המציא גיל היקר, שהיה פה בכל התקופה של התכנונים לשבוע הישראלי, ובמקום לטייל ולהינות, השקיע כמו מנייאק בארגון. ואז ביום הראשון של השבוע חזר לארץ, בלי שקצר פירות של עבודתו. גיל! תחזור!!! אני מבטיחה שאין יותר שבועות ישראלים בזמן הקרוב!!!!

הנה המבחן, קחו 10 דקות, אל תשתמשו בגוגל, בהצלחה!

http://www.proprofs.com/quiz-school/story.php?title=quizrael--israeli-quiz

כל השבוע האכלנו את הסטודנטים בהמון ממתקים והשקינו אותם בקפה של עלית. את הממתקים הכינה נטע, אישתו של שי (אחד הסטודנטים פה), ולפי דעתי היא עבדה הכי קשה בשביל השבוע הזה. הכמויות המסחריות שהיא הכינה במטבח הקטן שלהם פשוט לא נתפסות.

אשת חיל

בנוסף, במהלך השבוע התקיים גם דינר, או בעברית, ארוחת ערב, שבו מוצגים המאכלים הלאומיים. בד"כ שוכרים איזו מסעדה, כולם באים, אוכלים שותים ומתפזרים הביתה. אם יש מספיק אלכוהול, אז האנשים גם קצת שמחים ורוקדים, וב-10 מתפזרים.

גם פה הגדלנו לעשות, ובמקום לשכור סתם איזו מסעדה מצ'וקמקת הלכנו על המועדון הכי יוקרתי במדינה הזאת. ביקשנו מהאנשים לבוא לבושים יפה, לא בכפכפים ומכנס קצר. האנשים היו קצת סקפטיים, כי אף אחד לא ציפה לכל העושר שהלך שם. צוות של איזה 30 מלצרים, הרים של אוכל ישראלי מצויין, רהיטים מעץ מלא, תיקרות גבוהות ובאופן כללי, התמונות מדברות בעד עצמן.

אחרי שאכלו ושתו, תהו האינסיאדרים השבעים, האם הגיע הזמן להתפזר? ואז פתאום הגיע האיש הזה

והרים את כולם על הרגליים

אנשים תופפו בטירוף כאילו אין מחר, כמו ילדים קטנים, נכנסו לאקסטזה. כאן הוצאנו את הוודקות שהבאנו מבעוד מועד... והארוחה התמימה מהר מאוד הפכה למסיבה מטורפת.

טוב, אני כבר כותבת את הפוסט הזה כמה ימים טובים, כל פעם מנסה למצוא חצי שעה לרשום עוד ועוד קצת.

אבל עוד שעתיים יש לי טיסה לשרי לנקה, וצריך להתחיל להתארגן

אז אני אקצר!

אירגנו גם ארוחת בוקר (שקשוקה!!!),