הוכחות ויזואליות

קצת תמונות מהשבועיים האחרונים..

נפרץ מחסום הכתיבה!!!

יאללה, עברו כבר 5 ימים מאז שאני פה, אפשר כבר להתחיל לסכם J)))

רציתי לרשום לגבי חיי החברה, אבל לפי קצב הדברים, נראה שלא אצטרך חברים פה. עד עכשיו, קמתי כל יום ב7 וחזרתי ב11 בלילה, אז מי צריך חברים כשיש עבודה כ"כ סוחפת? :-/

אבל בכל אופן, אני מאוד מקווה שבעתיד החיים פה קצת יתאזנו ואני אפסיק להתאכזר בעצמי ואתחיל לחיות חיי שעמום בורגנים עם גיל (גיל, כמה סרטים כבר הורדת??)

 בפוסט הקודם צירפתי ציור של התפקיד שלי. רון 2ברג סיפר לי בקווים כלליים שזה מה שהולך להיות, אני נבהלתי כבר אז. בפועל, יש לי הרבה יותר עבודה ממה שציפיתי. בנוסף לניהול המוצר (הגדרת תהליכים, תכנון שלבים הבאים, עמידה בזמנים, חלוקת אחריות, קשר עם המתכנתים, הבודקים, ההנהלה, השיווק, שירות הלקוחות, פיננסים ומכירות), יצא שאני גם אחראית על בניית המשרד מכל הבחינות האדמיניסרטיביות של העניין. שלשום, למשל, הזמנתי עטים ומחברות, לפני זה דאגתי לחלב וקפה, שבוע הבא אני הולכת לעשות תמונות דרכון לעובדים. אני גם דואגת לזה שהם יקבלו משכורות. זה דיי קשה, כי באמת שאני חדשה פה ולא מכירה שום דבר. המשרד הזה הוא כמו סטארט אפ, שום דבר לא עובד וצריך לעשות הכל בעצמי. מבחינה מקצועית יש לי כרגע קצת עזרה – ראש תחום התכנה הגיע מברלין בשביל לעזור מבחינה טכנית למתכנתים ובודקי התכנה – אבל הוא נמצא פה 7 ימים סה"כ ואח"כ אני ממשיכה לבד. (4 ימים הוא כבר היה פה) מכיוון שלהזכירכם, אף פעם לא הייתי מנהלת מוצר, ואף פעם לא עבדתי בשיטת סקראם, אני משקיעה כל דקה אפשרית ללימוד, רק שבמקום ללמוד אני כבר צריכה להביא תוצאות. תקראו לי דפוקה, אבל בדיוק כזאת עבודה עושה לי טוב, כשאין רגע שקט. מה שכן, בכל הזמן הזה אני לצערי, לא מוצאת זמן לחפש לעצמי דירה, להתארגן על חשבון בנק וטלפון, לעשות כביסה (כבר חודש אני חיה על מזוודות בבתי מלון) והכי חשוב, לתקשר עם אנשים מחוץ לעבודה.

היום חוגגים ברחבי אירופה (ומי יודע איפה עוד) את יום שישי הטוב. GOOD FRIDAY. אין לי מושג מה זה, וגם לאירים וגרמנים אין מושג (באמת ששאלתי את כל מי שנתקלתי בו). את גוגל עוד לא שאלתי, אבל מה שחשוב באמת, זה שיש לי חופש!!! לא עובדים היום, כל הסופ"ש וגם יום שני! ארבעה ימים של חופש!!! (חופש איסטר השנה נופל בול על פסח) קמתי לי ב9 בבוקר, הלכתי לקניון, לא מצאתי כלום, נכנסתי לסטארבקס, חיפשתי עד עכשיו דירות, שלחתי אלפי מיילים לסוכנים ובעלי דירות, אני מקווה לטוב.

אני כרגע מתגוררת יחסית קרוב לעבודה, ב-BLACKROCK, שזאת עיירה מאוד יפה ומטופחת. יש לה מרכז קהילתי קטן, עם סטארבקס (J), כמה בתי קפה ופאבים. אפשר לחיות, אבל חיים משעממים ביותר. אז אני מחפשת דירה, כאמור עוד בפוסט הקודם, שתהיה יותר קרובה למרכז העיר, שאחרי שמסיימים לעבוד ב9, יהיה באמת איפה לאכול!!!

היום בערב מגיעה אליי כל הדרך מברלין חברה שלי לנה! אנחנו הולכות לארוחת פסח של הקהילה היהודית פה, ואני בטוחה שזה הולך להיות מאוד מאוד מעניין. אחר כך התכנון הוא לשכור אוטו ולנסוע ברחבי אירלנד כל הסופ"ש! אני ממש מחכה לזה בקוצר רוח! הפעם אני אתנהג כמו תיירת למופת ואני מבטיחה לצלם.

אז שיהיה לכם חג שמח, happy easter ו- во-истину воскресе!

אז ביי בנתיים J

מה אני בכלל?

הנה אני!
http://www.romanpichler.com/blog/roles/one-page-product-owner/
זה התפקיד שלי עכשיו, והוא מגניב לגמרי, המון אחריות, המון למידה על כל האספקטים של הביזנס, הרבה סיכויים לדפוק את זה, ועוד יותר סיכויים להצליח
מי שעוד לא איחל לי בהצלחה, שיעשה את זה עכשיו!

מה שהספקתי לכתוב במטוס ולא סיימתי

לבקשתו הליגיטימי של אבי, ובהתחשב בעובדה שאני כבר כמעט שנה וחצי מסתובבת מחוץ לבית, אני מנסה לחדש את הקשר עם המציאות ולהתחיל לכתוב שוב

כפי שחלקכם (הקטן!! אני עוקבת אחרי הכניסות לבלוג שלי, שתדעו) כבר ראה, ניסיתי לפני כמה ימים לרשום משהו, אבל העייפות הכריעה אותי ונרדמתי בלי לספר שום דבר מעניין.

כרגע אני נמצאת בטיסה פרנקפורט-דבלין, חסרת מעש, לכודה בין שני אנשים, ובידיי מדריך למטייל בדאבלין ולפטופ. אז את המדריך כבר קראתי... טוב, לא קראתי, זפזפתי קצת, ניסיתי לברר ממנו כמה תעלה לי המונית למלון וגם כמה עולה אוכל. כן, אני לא רומנטית, ואין לי תכניות תיירויות לסופ"ש הזה. אבל יש לי 50 יורו בארנק ואני צריכה לדעת האם זה יספיק.

מכיוון שאני לא מחוברת לאינטרנט ואני לא זוכרת מה מלמלתי אז בפוסט האחרון שלי בבלוג, אני אזכיר לכם, שאני עובדת בגרופון, כבר יותר משבועיים, ואם עד עכשיו עסקתי ב"טריינינג", הרי שביום שני מתחיל המבחן האמיתי – צוות של מהנדסי ווב מנוסים מחכה לי ולהוראותיי במשרד החדש-דנדש שנפתח במיוחד לכבודנו.

עכשיו, חלקכם אולי מכיר אותי, ויודע שלי ולווב אין שום קשר (הנה אפילו את הבלוג אני מתקשה לתחזק ולגרום לו להראות נורמלי). אבל גרופון מצאו בי איזשהן תכונות חשובות (אני מתה לדעת מה הן!!!), והחליטו שאני הוא הבן אדם הנכון לפתוח סניף פיתוח בדאבלין, לנהל מוצר חדשני ואסטרטגי, להגיד ל9 מהנדסים מה לעשות. ואת החסר אני כבר אשלים בעצמי.

אז את השבועיים האחרונים ביליתי בלימודי ווב אינטנסיביים. עכשיו אני יודעת מה זה קוקי! J אני גם מכירה לעומק את הפרוטוקול HTTP, ויותר מזה אני לא יכולה לספר לכם, עד שהמוצר ייראה אור.

אז מה התכניות שלי בדבלין (איך כותבים? דבלין או דאבלין?)...? אני נוסעת לתקופה ארוכה (אין לי כרטיס חזרה), ומתכננת להישאר לעבוד שם תקופה. עליי למצוא דירה, חברים, לברר האם צריך רכב, אוכל טעים (מהמדריך הבנתי שזה לא קל) וסופרמרקט זול.

את הדירה אני אחפש כנראה היום ומחר, אפעיל בשביל זה את האינטרנט החינמי שאמור להיות לי במלון, אשלח מיילים ואתקשר למשכירים פוטנציאליים. כשגיל יגיע (עוד 3 שבועות), רוב הסיכויים שהכל כבר יהיה מוכן ומזומן ואני אמצא דירה חמודה. הדילמה שלי כרגע (וזה בגלל שאין לי חברים בדבלין), היא האם לשכור דירה קרובה לעבודה (בפרוורים הדרומיים של דבלין) או לשלם קצת יותר אבל לחפש משהו במרכז (ולבזבז כל יום שעה-שעה וחצי על נסיעה לעבודה?). אני נוטה כרגע יותר לכיוון השני, מכיוון שא' אני מעדיפה לטייל ולהכיר את העיר, ועם התחבורה הציבורית הלא יעילה (C) מדריך לונלי פלנט, אם אני אגור בפרוורים, לא יהיה לי איך לחזור הביתה בלילה. ב', אני עדיין לא יודעת לכמה זמן באתי, גרופון חברה מאוד דינמית, וכל יום הדברים משתנים, ובואו נודה שגם אני לא בדיוק יציבה ונתקעת, וגם אני יכולה למצוא את עצמי במקום אחר. ג', אם אני אגור ליד העבודה, זה יהפוך את החיים שלי סובבים סביב העבודה, וזה לא משהו שהייתי רוצה שיקרה לי. הנה, ככה חייתי בברלין עכשיו במשך שבועיים, כשגרתי 5 דקות הליכה לעבודה...

רק מכתיבת השורות האלה כבר השתכנעתי שאופציה א' בכלל לא באה בחשבון.

טוב, המטוס מתחיל לנחות, צריך לסגור. אמשיך אח"כ.