עדכונים חמימים מהשטח

שלום רב קוראי היקרים!
הסופ"ש הזה מיוחד! יש מעט שיעורי בית ועבודות קבוצתיות, ואנחנו לא נוסעים לשום מקום. נשארים בסינגפור! החלטתי שאחרי כמעט שלושה חודשים בעיר/מדינה הזאת, הגיע הזמן לבדוק מה יש כאן. בנתיים הספקתי לראות את המרינה ביי סנדז, שזה הפלא ההנדסי

לשחק כדורעף בחוף, להסתובב בציינה טאון ובפסטיבל הודי כלשהו, לקפוץ לקניון וזהו.
אז היום יש מלא דברים בתכנית, וכל מה שנשאר זה שגיל יתעורר.

מכיוון שיש לנו חודשיים הפסקה בקיץ, הסטודנטים עסוקים כעת במציאת עבודה לזמן הזה.גם אני נסחפתי בזרם ומגישה כל יום קורות חיים לחברות שונות. ההגשות כוללות קורות חיים רציניים ביותר עם תמונה רצינית ביותר:

בנוסף, לכל הגשה צריך לצרף מתכב, שמדגיש כמה אני מוכשרת, שאין שניה לי, ושהכי כדאי להם לקחת אותי. מכיוון שכל החברות זהות, אך רוצות להיבדל האחת מן השניה, צריך להשקיע לא מעט זמן במציאת ההבדלים כדי לכתוב מכתבים שלא ייראו גנריים מדי, ולהכניס בכל מכתב כזה נופח אישי ורצון בלתי נלאה לעבוד דווקא בחברה הזאת.

אחרי ההגשה, בעזרת השם, מגיע שלב הראיונות, באנגלית. זה קשה, כי זה על דברים שאני לא מכירה. בכל אופן, אם אני אצליח להתקבל, אז יש מצב לא רע שבקיץ הזה תמצאו אותי במוסקבה, עובדת בתור יועצת לחברות נפט וגז. מה, לא מתאים לי? :)

לפני שבוע עבר עלינו פורים. ללא שום קשר למסורת היהודית, אך בסמיכות של יומיים, נערכה תחרות תחפושות בקמפוס. התחרות כללה ריצה בגשם מטורף. כעיקרון, אף בנאדם שפוי לא היה שם על עצמו תחפושת חמה ב-8 בבוקר בשביל לרוץ לקמפוס, שלא לדבר על לעשות את זה בגשם שוטף. אבל הסטודנטים פה לא שפויים, מה גם שהשכרת תחפושות עולה המון כסף (משהו כמו 250 שקל ליום), אז לא חבל?
הנה קצת תמונות בשביל שתראו כמה האנשים פה משקיעים

עוד דבר שקרה לי השבוע, הייתי בבריכה!!! סוף סוף!!!!!!
לא כ"כ התעוררתי להרצאה והיה יום כ"כ יפה, שירדנו לבריכה (לעזאזל, יש פה 4 בריכות מתחת לבית, וזאת הפעם הראשונה שנכנסתי לתוכה), גיל לימד אותי לשחות, זה דיי מצחיק. תוך כדי מאמצי שיכשוך ונסיונות ציפה, עבר לידינו דיקן הפקולטה, הביט בי במבט חשדני, הנהן לשלום והמשיך בדרכו. ואם זה לא היה מספיק, אז אחרי זה גם קיבלתי מייל מהמרצה "מה התירוץ שלך לזה שלא באת".
לעזאזל.
נאלצתי להשלים את השיעור בכיתה אחרת
בנוסף, התחלתי לעבוד על כישורי העמידה על הבמה שלי והתנדבתי אתמול לדבר מול איזה 80 איש בשביל להציג את אינסיאד לסטודנטים פוטנציאליים. גיל גם היה בהצגה הזאת ואמר שעשיתי פדיחות.
טוב, יאללה, ביי חברים יקרים! אנחנו הולכים לראות את סינגפור לפני שיורד עלינו איזה גשם מפתיע!

בייייייי