המייל הראשון

לקח לי כמה ימים להתארגן על לפטופ, ורק עכשיו סידרתי את הסביבה ועברית, ועכשיו אני יכולה לעדכן אתכם על מה שהולך

סינגפור.. מעניין אותי מה אני אגיד עליה אחרי שאלמד על המקום יותר, עוד חודשיים-ארבעה. בנתיים הייתי פה 3 ימים, אז קשה באמת לסכם.
כל היום (חוץ מהיום) הסתובבתי עם הסטודנטים החדשים, דיברתי המון המון אנגלית והתעייפתי מזה ממש. צריך להתרכז לא רק בלבנות משפטים יפים ותקניים, אלא גם בלהבין את מה שאומרים לך בכל מבטא אפשרי. הכי קל להבין אנגלית ממישהו ישראלי, יווני או איטלקי. הבחורה הבריטית שאני גרה איתה, אני מבינה בערך 1/3 ממה שהיא אומרת. כשאני מתרכזת זה מגיע ל1/2. מעניין האם המצב הזה ישתפר.

חם ולח פה, דיי דומה למה שהולך בארץ בקיץ, אבל מדי פעם גם יורד גשם. עד עכשיו הייתי ברת מזל ולא נרטבתי
הדירה שבה אני גרה נמצאת יחסית קרוב לאוניברסיטה (משהו כמו 12 דקות הליכה), הלכתי לשם אתמול לראות את המקום ולהדפיס כמה דפים. אני כבר לא רגילה להתנייד כל כך הרבה ברגל ומתעייפת מזה נורא מהר, מה גם, שאין לי נעליים נוחות בכלל. בקיצור אני לומדת ללכת.

השותפות שלי לחדר הן אש ומים - אירינה הרוסיה, שגרה כרגע עם החבר שלה (הוא הגיע ל10 ימים ואז יעזוב), מאוד רצינית ולא מעניין אותה שום דבר, ואנה הבריטית, שבקושי נמצאת בבית כי היא מאוד פעילה ואנרגטית, יש לה כבר המון חברים וחברות. אני מרגישה איפשהו באמצע בנתיים, נראה איך זה יהיה בעתיד.

המחירים פה לא זולים בכלל, לא מצאתי עדיין שום דבר שהוא זול בצורה מחרידה, כמו בסין למשל. כאן אפשר לאכול בקניון ב60 ש"ח ולא לשבוע, או להתפוצץ בקניון אחר תמורת 15שח למנה. מה שכן יקר בכל מקום זה האלכוהול. בקבוק של בירה מקומית עולה כ40-50 ש"ח. אתמול זכיתי לשתות כוס יין לבן ב-28דולר סינגפורי, שזה כמעט 80ש"ח.
הסטודנטים מחפשים דרכים להשתכר, היום אנה והחברה שלה הציעו למהול וודקה עם סודה, לשפוך את התוצאה לתוך בקבוק מים מינרליים ולשתות את זה בבארים. גאוני לפי דעתי.

מחר מתחיל יום הלימודים הראשון, אני לא יודעת למה לצפות, הולך להיות מעניין!
אני עדיין די מבולבלת פה ויש לי כמה דברים שאני צריכה עוד לסדר,כמו חשבון בנק וטלפון, אז ביי לבנתיים

ג'ניה