אין זמן

טוב, אז כאמור, זמן זה המצרך הכי יקר פה באינסיאד, וזה שאני עכשיו מבזבזת כמה דקות יקרות מהחיים שלי, זה רק הודות לכך שאני יושבת עכשיו בהרצאה רחוק מהמרצה.

החומר הנלמד הוא לא מסובך, אם יש לכם שנתיים-שלוש לעשות את התואר. במקרה של אינסיאד, כל סמסטר נמשך חודשיים, ובזמן הזה נלמדים 5-7 קורסים, ומאוד קשה להכיל את כל המידע הזה.
גם כשוויתרתי על ארוחות צהרים של שעה וחצי והתחלתי לאכול לחמניות מהסופר, גם כשהתחלתי לישון 3-4 שעות בלילות, עדיין אין מספיק זמן. חוץ מהלימודים, כאמור, צריך לארגן שני שבועות לאומיים, לדאוג לקריירה, לשמר חברים ולרכוש חברים חדשים, להחליט על החופשה הבאה, לחפש דירה לחודש הבא, לא להזניח את הספורט, לעשות מניקור, סדר בחדר, לכתוב מיילים, לתקן את הטלפון, לסדר עניינים בבנק ולקנות אוכל בסופר.
אני לא מתלוננת, זה מאוד מעניין כל החוויה הזאת, אבל לפעמים אני מרגישה שאני מפסיקה לקלוט הכל ונהיית זומבי.

בסוף שבוע שעבר חגג העולם הסיני את השנה החדשה של הארנב. 3 ימים היתה סינגפור מושבתת, שכן כולם בזמן הזה נפגשים עם המשפחות שלהם לארוחות חגיגיות וחילופי מתנות. אין הרבה מה לעשות בעיר, אז נסענו לפיליפינים, ספציפית, לאי בורקאי..
אם פעם החופשות אצלי נתפסו כמשהו שצריך להתכונן אליו מראש, לברר עם חברים מה מו מי, כמה ולמה, הרי שעכשיו חזרתי מריצת לילה, ארזתי מזוודה תוך 20 דקות, וכשעלינו על המטוס התחלתי לברר לאן טסים.
לא ידעתי, שהדרך כוללת טיסה מסינגפור למנילה (4 שעות), המתנה בשדה (6 שעות), טיסה לקליבו (שעה), נסיעה באוטובוס (שעתיים), שייט על ספינה (10 דקות) ומונית (עוד איזה 10 דקות)
האי מדהים ביופיו, כמו בסרטים :), אתם יכולים לראות בתמונות
רוב הזמן ישבנו בחוף, וכשהתחלנו להעלות עשן (נשרפנו), עברנו לבתי קפה, עם הספרים והמחברות -למדנו...
בלילות חגגנו כאילו אין מחר (סוף כל סוף האלכוהול זול, ולא משכנתא כמו בסינגפור), ובאמת לא היה מחר - התעוררנו לקראת השקיעה. אני באיזשהו שלב ויתרתי על החגיגות והחלטתי להשלים קצת שעות שינה. רק שבזמן הזה הנמלים והיתושים חשבו אחרת :((

פיליפינים היא מדינה ענייה מאוד, הכל ישן, מלוכלך, מרוט. המחירים נמוכים מאוד, הכבישים נוראיים, בתי המלון מלוכלכים
הם יושבים על איים מדהימים ביופיים, אבל בתוך העיר ממש מגעיל... וגם, למרות שממש זול שם, עדיין צריך לשלם על הכל. אפילו על הבדיקה הבטחונית בשדה תעופה צריך לשלם עמלה! על שיט על ספינה - צריך לשלם, יורדים מהסירה, מישהו סוחב לך את התיק בלי שביקשת? צריך לשלם טיפ...

כשהגענו לסינגפור, קפצנו הביתה להתלקח וישר הלכנו ללמוד
השבוע הזה עמוס בצורה בלתי רגילה - 3 בחנים, 2 עבודות קבוצתיות, אז תאמינו לי או לא, אני גרה עכשיו בספריה :)

לא זוכרת אם סיפרתי, אבל הזמנתי חליפה של אנשי עסקים רציניים אצל חייט הודי, היום הוא הגיע עם החליפה בשביל התאמות, חבל לכם על האף איזו אשת עסקים אני הולכת להיות!!! :)))
כשאקבל את החליפה המוכנה אני אצטלם, כדי שתיווכחו.

 יאללה, אני זזה להרצאה הבאה! אל תיעלמו לי

קוראים המעוניינים בקבלת מייל כשמתפרסם פוסט חדש, אנא שלחו לי הודעה על כך/תשאירו כאן תגובה